שטח בין עקומות: נקודות חיתוך, סימטריה והערכה
בשיעור הזה נחשב שטח גאומטרי בין שני גרפים. נמצא את כל נקודות החיתוך, נפצל את הקטע לפיהן ונקצר את החישוב בעזרת סימטריה, שינוי קנה מידה והערכה.
שטח גאומטרי ואינטגרל מסומן
הגדרה
האינטגרל המסומן $\int_a^b (f-g)\,dx$ מחשב את ההפרש עם סימן. חלקים שבהם $f<g$ מקטינים אותו, ולכן הם יכולים לבטל חלקים אחרים.
השטח הגאומטרי בין הגרפים בקטע $[a,b]$ הוא תמיד אי־שלילי:
$$S=\int_a^b \lvert f(x)-g(x)\rvert\,dx$$
כדי לחשב אותו, מוצאים את נקודות החיתוך $c_1<\dots<c_n$ שבתוך הקטע. בכל תת־קטע מחסרים את הגרף התחתון מהגרף העליון.
סדר העבודה:
- פותרים $f(x)=g(x)$ ושומרים רק פתרונות שבתוך הקטע.
- בודקים בכל תת־קטע איזה גרף עליון. מספיקה נקודת בדיקה אחת בכל תת־קטע.
- מחשבים את האינטגרל של ההפרש האי־שלילי בכל תת־קטע ומחברים.
פיצול בנקודות החיתוך
דוגמה 1: שורש מול חזקה שלישית
מבחן 24.03.22 שאלה 14
חשבו את השטח בין הגרפים של $f(x)=\sqrt{x}$ ושל $g(x)=x^3$ בין הישרים $x=0$ ו־$x=4$.
חיתוך: מ־$\sqrt{x}=x^3$ מקבלים $x=x^6$, כלומר $x(x^5-1)=0$. לכן $x=0$ או $x=1$. בקטע $(0,1)$ מתקיים $\sqrt{x}>x^3$, ובקטע $(1,4)$ מתקיים $x^3>\sqrt{x}$.
$$\int_0^1\left(\sqrt{x}-x^3\right)dx=\frac{2}{3}-\frac{1}{4}=\frac{5}{12}$$
$$\int_1^4\left(x^3-\sqrt{x}\right)dx=\frac{256-1}{4}-\frac{2}{3}(8-1)=\frac{255}{4}-\frac{14}{3}=\frac{709}{12}$$
סכום: $S=\frac{5}{12}+\frac{709}{12}=\frac{714}{12}=59\tfrac{1}{2}$. זו תשובה (א). החישוב כיסה את כל הקטע $[0,4]$, ובכל תת־קטע האינטגרנד אי־שלילי.
דוגמה 2: חיתוך שאינו נראה מיד
מבחן 27.01.22 שאלה 14
חשבו את השטח בין הגרפים של $f(x)=2^x$ ושל $g(x)=x^2$ בין הישרים $x=0$ ו־$x=3$.
למשוואה $2^x=x^2$ יש פתרונות $x=2$ ו־$x=4$, ופתרון שלילי אחד. רק $x=2$ נמצא בקטע. בדיקה: ב־$x=1$ מתקיים $2>1$, וב־$x=3$ מתקיים $8<9$.
$$\int_0^2\left(2^x-x^2\right)dx=\frac{4-1}{\ln 2}-\frac{8}{3}=\frac{3}{\ln 2}-\frac{8}{3}$$
$$\int_2^3\left(x^2-2^x\right)dx=\frac{27-8}{3}-\frac{8-4}{\ln 2}=\frac{19}{3}-\frac{4}{\ln 2}$$
סכום: $S=\frac{11}{3}-\frac{1}{\ln 2}\approx 2.22$. זו תשובה (ג). התשובה חיובית, כמו שטח צריך להיות.
דוגמה 3: סינוס וקוסינוס
מבחן 30.06.17 שאלה 15
חשבו את השטח בין הגרפים של $\sin x$ ושל $\cos x$ בקטע $\left[\frac{\pi}{2},2\pi\right]$.
מתקיים $\sin x=\cos x$ כאשר $x=\frac{\pi}{4}+n\pi$. בקטע הנתון יש רק $x=\frac{5\pi}{4}$. לפני נקודה זו $\sin x\ge\cos x$, ואחריה $\cos x\ge\sin x$.
$$\int_{\pi/2}^{5\pi/4}(\sin x-\cos x)\,dx=\Big[-\cos x-\sin x\Big]_{\pi/2}^{5\pi/4}=\sqrt{2}-(-1)=1+\sqrt{2}$$
$$\int_{5\pi/4}^{2\pi}(\cos x-\sin x)\,dx=\Big[\sin x+\cos x\Big]_{5\pi/4}^{2\pi}=1-(-\sqrt{2})=1+\sqrt{2}$$
לכן $S=2(1+\sqrt{2})$. שני החלקים נלקחו עם הפרש אי־שלילי.
מלכודת: אינטגרל אחד על כל הקטע
בדוגמה 1, אינטגרל אחד ללא פיצול נותן $\int_0^4(x^3-\sqrt{x})\,dx=64-\frac{16}{3}=58\tfrac{2}{3}$. זו תשובה (ב), והיא שגויה. בדוגמה 2 מקבלים בטעות $9-\frac{7}{\ln 2}$. כדי להימנע מכך, מוצאים את כל נקודות החיתוך שבתוך הקטע לפני כל חישוב.
סימטריה: פונקציה אי־זוגית
אם $h$ אי־זוגית, אז $\int_{-a}^{a}h(x)\,dx=0$. השטח אינו אפס: $\int_{-a}^{a}\lvert h(x)\rvert\,dx=2\int_0^a\lvert h(x)\rvert\,dx$.
דוגמה 4: שטח ואינטגרל של אותה פונקציה
מבחן 19.10.14 שאלה 14
(א) מהו השטח בין גרף $\sin 2x$ לבין ציר ה־$x$ בתחום $-\frac{\pi}{2}\le x\le\frac{\pi}{2}$? (ב) חשבו $\int_{-\pi/2}^{\pi/2}\sin 2x\,dx$.
$\sin 2x$ אי־זוגית, ולכן האינטגרל בסעיף (ב) שווה $0$.
בקטע $\left[0,\frac{\pi}{2}\right]$ מתקיים $\sin 2x\ge0$:
$$\int_0^{\pi/2}\sin 2x\,dx=\Big[-\tfrac{1}{2}\cos 2x\Big]_0^{\pi/2}=\tfrac{1}{2}+\tfrac{1}{2}=1$$
החלק השלילי סימטרי לו, ולכן השטח בסעיף (א) הוא $S=2$.
דוגמה 5: סימטריה והערכה יחד
מבחן 24.06.22 שאלה 14
חשבו את השטח בין הגרפים של $f(x)=-\sin(\pi x)$ ושל $g(x)=4^x-1$ והישרים $x=-\frac{1}{2}$ ו־$x=\frac{1}{2}$. בין התשובות: (א) $1-\frac{3}{2\ln 4}$, (ג) $1-\frac{3\ln 4}{2}$, (ד) $\frac{2}{\pi}+\frac{1}{2\ln 4}$.
שתי הפונקציות מתאפסות ב־$x=0$, וזו נקודת החיתוך היחידה. ב־$\left(-\frac{1}{2},0\right)$ מתקיים $f>0>g$, וב־$\left(0,\frac{1}{2}\right)$ מתקיים $f<0<g$. לכן בכל הקטע $\lvert f-g\rvert=\lvert f\rvert+\lvert g\rvert$.
חלק הסינוס, לפי סימטריה: $2\int_0^{1/2}\sin(\pi x)\,dx=2\cdot\frac{1}{\pi}=\frac{2}{\pi}$.
חלק החזקה:
$$\int_{-1/2}^{0}(1-4^x)\,dx+\int_0^{1/2}(4^x-1)\,dx=\left(\frac12-\frac{1}{2\ln 4}\right)+\left(\frac{1}{\ln 4}-\frac12\right)=\frac{1}{2\ln 4}$$
לכן $S=\frac{2}{\pi}+\frac{1}{2\ln 4}\approx0.997$. זו תשובה (ד).
בדיקה מהירה: $2\ln 4\approx2.77<3$ ו־$\frac{3\ln 4}{2}>1$, ולכן (א) ו־(ג) שליליות. שטח אינו שלילי, ולכן אפשר לפסול אותן בלי חישוב.
שינוי קנה מידה
אם מחליפים $x$ ב־$kx$ עם $k>0$, כל רוחב מתכווץ פי $k$ והגובה לא משתנה. לכן השטח מתחלק ב־$k$. עבור $\frac{1}{x}$ ו־$m>0$: $\int_m^{2m}\frac{dx}{x}=\ln 2$, בלי תלות ב־$m$.
דוגמה 6: היפרבולה
מבחן 30.08.18 שאלה 8
השטח החסום על ידי $f(x)=\frac{1}{x}$ והישרים $x=m$ ו־$x=2m$ שווה: (א) $2$, (ב) $\ln 2$, (ג) $2m$, (ה) $2m^2$.
השאלה לא מציינת את הסימן של $m$. נניח $m>0$, כך שהגרף מעל ציר ה־$x$:
$$\int_m^{2m}\frac{dx}{x}=\ln(2m)-\ln m=\ln 2$$
זו תשובה (ב). עבור $m<0$ האינטגרל שווה $\ln 2$ בערך מוחלט, ולכן השטח זהה.
דוגמה 7: מציאת פרמטר
מבחן 22.08.24 שאלה 14
יהי $k$ מספר שלם אי־שלילי. השטח החסום על ידי $f(x)=e^{kx}$, $g(x)=e^{-kx}$ והישר $y=e$ שווה ל־$1$. מצאו את $k$.
עבור $k=0$ שני הגרפים הם הישר $y=1$, ולא נוצר תחום חסום. לכן $k\ge1$.
הגרפים נחתכים ב־$(0,1)$. הגרף של $f$ פוגש את $y=e$ ב־$x=\frac{1}{k}$, והגרף של $g$ פוגש אותו ב־$x=-\frac{1}{k}$. הגרף של $g$ הוא שיקוף של $f$ ביחס לציר ה־$y$, ולכן:
$$S=2\int_0^{1/k}\left(e-e^{kx}\right)dx=2\left(\frac{e}{k}-\frac{e-1}{k}\right)=\frac{2}{k}$$
מ־$\frac{2}{k}=1$ מקבלים $k=2$, תשובה (ה). זו גם תוצאת קנה המידה: עבור $k=1$ השטח הוא $2$, וכל $k$ מחלק אותו ב־$k$.
בדיקות קצרות
תרגיל מקורי
1. חשבו את $\int_{-1}^{1}x^3\,dx$ ואת השטח בין $y=x^3$ לציר ה־$x$ באותו קטע.
האינטגרל שווה $0$, כי $x^3$ אי־זוגית. השטח הוא $2\int_0^1x^3\,dx=\frac{1}{2}$.
תרגיל מקורי
2. מהו השטח בין $y=\frac{1}{x}$ לציר ה־$x$ בקטע $[5,10]$?
$\ln 10-\ln 5=\ln 2$. זה המקרה $m=5$ בדוגמה 6.
תרגיל מקורי
3. השטח בין $y=x$ ל־$y=x^2$ בקטע $[0,1]$ הוא $\frac{1}{6}$. מהו השטח בין $y=3x$ ל־$y=9x^2$ בקטע $\left[0,\frac{1}{3}\right]$?
הגרפים מתקבלים מהחלפת $x$ ב־$3x$. לכן השטח מתחלק ב־$3$ ושווה $\frac{1}{18}$. בדיקה: $\int_0^{1/3}(3x-9x^2)\,dx=\frac{1}{6}-\frac{1}{9}=\frac{1}{18}$.